הזירה האמנותית הישראלית רוויה בכישרונות מקומיים מפתיעים ומגוונים. בארץ קטנה זו ניתן למצוא אמנים מוכשרים העושים שימוש חדשני בחומרים וטכניקות מסורתיות, וכאלה הבוראים סגנונות ייחודיים משלהם. להלן 5 אמנים מקומיים מעוררי השראה, שראוי לתת עליהם את העין:
רון ארד – צייר הקיר האורבני מחולון
רון ארד, בן 39, הוא אמן רחוב ותיק וידוע ממחולון. עבודותיו הגדולות והצבעוניות ממלאות קירות שלמים ברחבי הארץ, מהשכונות המצוקות ביפו ועד לשדרות היוקרה של בתי האמידים בהרצליה. לארד סגנון ייחודי ומיוחד של גרפיטי עשיר פרטים, משלב דמויות קריקטוריות לצד נופי טבע פראיים.
הדימויים שלו לרוב מציגים מצבים אבסורדיים או סוריאליסטיים, יצורים משונים וחללים דמיוניים. פעמים רבות ניכרים השפעות של אמנות עממית ילידית מרחבי העולם השונים, מעורבים לצד קודים תרבותיים ישראליים מובהקים. היכרותו העמוקה של ארד עם עולמות הקומיקס והאנימציה באה גם היא לידי ביטוי.
דרך עבודותיו האמן חושף גלריה סאטירית של הפירכת חברתית, אך גם הומור לבבי ואופטימיות ילדותית. קירותיו נחשבים אייקונים מזוהים באזור המרכז ומהווים מוקד לפריחה של אמנות רחוב איכותית. לצד עבודות המונומנטליות, רון משתף גם בתערוכות גלריה ומכירה פרטית של רישומים וציורי שמן.
אייל בן סימון – צלם, ווידאו ארטיסט ויוצר דיגיטלי חלוצי
אייל בן סימון, אמן תל אביבי בן 40, הוא מהאמנים החדשניים והמקוריים ביותר בארץ בתחום האמנות הדיגיטלית, הצילום הניסיוני והווידאו ארט. עבודותיו מאתגרות את גבולות המדיום ומציגות חזון אמנותי ייחודי ומרתק.
בן סימון החל את דרכו כצלם, ועד מהרה התמקד בטכניקות צילום לא-קונבנציונליות ומניפולציות דיגיטליות מתקדמות. הוא משלב את הצילום עם אנימציות מחשב, סאונד והקלטות וידאו. תוצאות היצירה הסופיות עשויות להיות צילומי הדפסה גדולים, מיצבים קוליים-ויזואליים או ווידאו ארט המתרחשים בחלל תלת-ממדי.
הצילומים של בן סימון הם לעתים קרובות בזמן-אמת או מורכבים מצילומי "זריחות/שקיעות", תהליכים אטיים מתמשכים של שינויים ותזוזות ארציות וקוסמיות כאחד. דימויים גרפיים, מיצבים ארכיטקטוניים, והוויות טבעיות כגון תהליכי גידול, כולם מהווים מקור השראה שמהם הוא יוצר טרנספורמציות וירטואליות באופן ממוחשב.
לצד עבודות צילום ניסיוני, וידאו ארט ואמנות דיגיטלית, בן סימון גם עוסק בפיסול דיגיטלי וכן בהדפסות וגלפים תלת-ממדיים בשיטות כגון חיתוך לייזר. לאחרונה הציג תערוכת מיצב חלל, שכללה הקרנות על מצלמה וחדרי מראות אינפיניטיביים.
דרכו האמנותית של בן סימון מתנסה וחוקרת בקונצפטים של מציאות לעומת דמיון, זמן ותנועה, אופטיקה ופיזיקה של האור, וההשפעות הפסיכולוגיות שלהן על הצופה. רבות מעבודותיו נועדו ליצור חווית מבוך, אשליה והפתעה. הוא משחק עם הפרספקטיבה, עם הידוע והבלתי נראה, עם מופלא שבטריוויאלי.
עבודותיו הרב-גוניות של אייל בן סימון זכו להצגה במוזיאונים ובתערוכות מוערכות בישראל, אירופה וארה"ב. הוא נחשב לאחד המובילים בשדה האמנות הדיגיטלית והניו-מדיה בישראל, ופרץ דרך חדשנית לשילובי טכנולוגיות עדכניות לצד צילום וחזון אמנותי מקורי ורב-רבדי.
חני נתנאל – רוקמת שטיחים בשיטות אתניות מקוריות
חני נתנאל, אמנית ירושלמית בת 56, היא מרוקמות השטיחים הבולטות והמקוריות בארץ. לאחר שעסקה שנים רבות בעיצוב תעשייתי, נתנאל יצאה למסע הכשרה עצמית בטכניקות רקמה עתיקות ממקורות שונים, מגיאורגיה הקווקזית ועד כפרים נידחים במרוקו.
היא מחברת בין הידע העתיק לסגנון אישי ויצירתי. שטיחיה הגדולים הם עבודות מונומנטליות המשלבות צבעים עזים, גאומטריות מדוייקות וגיאומטריות חופשיות יותר. חלקם אף נראים כשזורים מחוטים במקום רקומים, עובדה שמראה על הוירטואזיות הטכנית והבשלות המקצועית שלה. אלמנטים דקורטיביים ואתנו-בוטניים הולכים יד ביד עם רמיזות לסמליות מופשטת.
שטיחיה של נתנאל זוכים להערכה רבה בעולם האמנות והעיצוב הגבוה, וככאלה עבודותיה נמכרות תמורת עשרות אלפי שקלים. היא עצמה מוענקת בפרסים יוקרתיים ועוברת להדריך סדנאות רקמה מקצועיות. בשנים האחרונות נתנאל חרטה על דגלה גם מטרות של עידוד תעסוקה לנשים במצוקה.
יוחאי דריידסון – פסל תנועה וקינטי מתל אביב
יוחאי דריידסון, אמן תל אביבי צעיר בן 33, הוא אחד הפסלים המבטיחים וביותר המעוררים עניין בארץ. עבודותיו משלבות פיסול בחומרים מגוונים, אלקטרוניקה וטכנולוגיות בקרה – יוצרות תנועה היפנוטית חוזרת ונשנית.
דריידסון חוקר אובססיבית מנגנונים של תנועה מחזורית, מנסה להפיק מהם תבניות ויזואליות מופשטות. בחלק מפסליו לדוגמא, זרועות מתכת חשמליות עוברות לנגד העין בתנועה נצחית, כמו בקצב נשימה או פעימות לב מכני. אחרים דומים לכלים רוקדים בחלל, תנועותיהם מזכירות אירועים במישור הקואנטי – אותה אמנם לא רואים במישרין אך יש להן השפעות ויזואליות ממשיות.
מלבד פסלים אולטרה-מודרניים אלו, דריידסון גם יוצר מיצגים ויצירות קינטיות גדולות כמעין מכונות אמנותיות. מעריציו כוללים מדענים ואנשי היי-טק המוקסמים מהגילוי המחודש של היופי החבוי במכניקה פשוטה. עבודותיו הרהוטות והמתוחכמות הופכות אותו לאחד האמנים המעניינים והבולטים בישראל.
מיכה אולמן, אמן יליד 1976
הוא אחד הפסלים הישראלים המצליחים והמוערכים ביותר כיום. היא עובדת בעיקר בתחום הפיסול בברונזה וכן ביצירת עבודות נייר מורכבות ורבות-פנים.
עבודות הברונזה המונומנטליות של אולמן מגלמות דימויי אדם ובעלי חיים. הדמויות מציגות תנועתיות עשירה והבעות רגש עמוקות, לצד ניכוס וסטיליזציה מופשטים של הצורות. יש משהו על-טבעי ופנטסטי הקורן מפסליה, ויחד עם זאת הן מצליחות לשדר קירבה ואינטימיות.
בתחום עבודות הנייר, אולמן יוצרת שכבות גאומטריות ואורגניות משולבות ונפתלות זו בזו. נדמה שהן צומחות מתוך עצמן תוך יצירת תבניות מעגליות, זרימות וספירליות. החומר הרך והשברירי של הנייר מהדהד אסתטיקה גרעינית ופרימיטיבית, כאילו עבודותיה חושפות מבני יסוד של התהוות הטבע.
עבודותיה של אולמן מוצגות בתערוכות יוקרתיות ברחבי העולם והיא נחשבת לאחת מיצואניות הפיסול החשובות של ישראל. זכתה בפרס רבין לאמנות, בפרס ראש הממשלה לאמן הצעיר ובמלגת חלוץ מטעם משרד התרבות.
הפסלים עוצמתיים וקרובות לקרקע, מבטאות תחושה של סוד, כוח פראי ריטואלי ועוצמה נשית בעלת מקורות עמוקים. עם זאת, אולמן גם חרדה לחקור סמליות אוניברסלית של יחסי אדם-חי, קשרי טבע-תרבות ועיסוק בשאלות פילוסופיות גדולות של החוויה האנושית.
דרך ההתבוננות במיכה אולמן וביצירתה, ניתן לחוות הארה וגילוי של אינטואיציות פנימיות וייחודיות לישראל ולאדמה הקרובה ממנה אנו צמחים. היא ממשיכה את מסורת הפיסול הקלאסית תוך העמקה באנרגיות קוסמיות, והופכת את העבודה העכשווית לרלוונטית עבורנו כאן ועכשיו.
סיכום:
הזירה האמנותית המקומית בישראל רוויה בכישרונות מקוריים ומגוונים. מאמנים עירוניים צבעוניים כרון ארד, ועד לפורצי דרך דיגיטליים מרתקים כמו אייל בן סימון – ישראל מציעה טעימה מרהיבה של יוצרים חדשניים החוקרים מדיומים שונים ומציגים חזונות אמנותיים ייחודיים.
אמנים כאייל בן סימון וחני נתנאל מחדשים טכניקות עבודת יד ארכאיות מתוך עולמות אתניים. אחרים כיוחאי דריידסון וצלמת האדריכלות דנה אקסלרוד, חושפים לנו קרנות אור חדשות על המציאות הסובבת והנגלית לעין. הפסלת הענקית מיכה אולמן שואבת השראה מעמקי האדמה והקוסמוס כדי ליצור עבודות ברונזה ונייר רוויות משמעות ארציות-על טבעיות.
מגוון הסגנונות, החומרים והנושאים אותם מציגים היוצרים הללו ממחיש את עושרה ורבגוניותה של האמנות הישראלית. העשייה האמנותית התוססת במרחב הקטן של מדינת ישראל מפתיעה בכישרונותיה, הרלוונטיות והמקוריות שלה.